הקושיה האחרונה ממשנתנו על הסברו של רב אשי לשיטת רבי אליעזר במשנה בפרה – שרבי אליעזר סובר שאין אנו רואים כל טיפה מן התערובת ככוללת חלקים משני המרכיבים (אין בילה) – אינה ניתנת לפתרון כפי שנפתרו הקושיות הקודמות.

כדי ליישב קושיה זו מציע רבא הסבר חלופי למשנה ולברייתא שהובאו כקושיות על רב אשי. הוא מסביר שהמשנה והברייתא אינן עוסקות במקרה של דמים שהתערבבו ממש, אלא בכוסות דמים שנתערבבו זו בזו. לכן אין הן רלוונטיות לדיון כיצד להתייחס לחלק מן הדם הבא מתערובת דמים.

הגמרא מקשה על דברי רבא ומביאה ברייתא שבה רבי יהודה אומר בפירוש שרבי אליעזר וחכמים אכן נחלקו בדמים שהתערבבו. בסיכום מציעה הגמרא שמדובר במחלוקת תנאים אם נחלקו או לא נחלקו בדמים מעורבים.

אחד מן המקרים במשנה עסק בתערובת דמים שחייבים להינתן על גבי המזבח למעלה עם דמים שחייבים להינתן למטה. רבי אליעזר מתיר לתת את הדם תחילה למעלה ואחר כך למטה, ואילו החכמים אוסרים. אביי מגביל את המחלוקת לדמים של חטאת שהתערבבו עם דמים של עולה, אך לא לדמים של עולה שהתערבבו עם שיירי דם של חטאת, שכן מקום נתינת השיירים זהה למקום נתינת דם העולה. לכן אף החכמים יתירוו. רב יוסף חולק וסובר שהשיירים אינם נזרקים על צדי המזבח כמו העולה, אלא ניתנים על גבי יסוד המזבח (כמין מדרגה ברוחב אמה אחת). ריש לקיש סובר כאביי, ואילו רבי יוחנן סובר כרב יוסף.

שלוש קושיות הובאו על שיטת רב יוסף ורבי יוחנן, וכל אחת מהן נפתרה.

המשנה מוסיפה שאין מחלוקת במקרה של תערובת דם חטאת שחייב להינתן על המזבח החיצון עם דם קרבן שחייב להינתן על המזבח הפנימי – הכול מודים שהתערובת פסולה. אם בכל זאת נתנו את הדם, מה הדין – האם יש הבדל אם נתנו תחילה בפנים או תחילה בחוץ?